אני מעסיק עובדים בענף הבניין ומשלם את השכר באמצעות מדור התשלומים שבשירות התעסוקה.
אילו תשלומים אני חייב להשלים מעבר לתלוש השכר שמונפק באמצעות שירות התעסוקה?

תשובה

במקרה בו מדובר בעובדים תושבי הרשות הפלסטינאית והעסקתם בישראל מוסדרת בחוק הכניסה לישראל תשי"ב-1952 ובחוק עובדים זרים תשנ"א-1991, חייב המעביד הישראלי המעסיק עובד, תושב הרשות הפלסטינאית, בהבטחת זכויותיו הסוציאליות של אותו עובד – באמצעות הפרשות לזכות העובד במדור התשלומים שבשירות התעסוקה.

עם זאת הפרשות המעביד למדור התשלומים באות על חשבון הזכויות הסוציאליות אותן הן נועדו להבטיח והן אין משחררות את האחרון מתשלום הזכויות הסוציאליות של העובד הקבועות בדין.

מעביד בענף הבניין חייב לשלם ישירות לעובדיו המועסקים על בסיס יומי דמי חגים, קצובת הבראה, דמי כלכלה והחזר הוצאות נסיעה (זכויות סוציאליות הקבועות בהסכמים הקיבוציים לרבות ההסכם הקיבוצי בענף הבניין, אשר אינן מובטחות באמצעות הפרשה למדור התשלומים).

במצבים בהן ההפרשה למדור התשלומים על חשבון הזכות לחופשה שנתית (בשיעור של 4% מהשכר המדווח) איננה ממצה את זכותו של העובד לחופשה בשכר מכוח החוק – חייב המעביד לדאוג להשלמת זכותו של העובד לחופשה בשכר, ישירות מול העובד.

כך גם במקרים בהן הפרשות המעביד למדור התשלומים על חשבון הזכות לפנסיה אינן מגיעות להפרשה בשיעור של 6% מהשכר על בסיס תעריף שנקבע בענף הבניין – חייב המעביד בתשלום ההפרש בין גובה ההפרשה בה הוא חייב על פי ההסכם הקיבוצי בענף הבניין להפרשה בפועל למדור התשלומים על חשבון הזכות לפנסיה

מוגש ע"י עו"ד אילן קמינצקי – עו"ד בדיני עבודה, מחבר הספר סוגיות בדיני עבודה ומנהל אתר האינטרנט לזכויות עובדים ומעבידים

הפוסט עובדים זרים בענף הבניין הופיע לראשונה ב-רענן לוי ושות' משרד רואי חשבון.

מי הוא חשב שכר מקצועי?

• השכלה והסמכה – לימודים במוסד אקדמי מוכר ותעודת המקצוע, אשר מקבלים חשבי השכר המסיימים את לימודים ועומדים במבחני ההסמכה של לשכת רואי החשבון, מהווים את דרישת הסף לתפקיד חשב שכר. מומלץ שלא להתפתות ולהעסיק מועמד שאינו עומד בקריטריונים בסיסיים אלה, גם אם, לכאורה, עלות שכרו הכוללת עשויה להיות נמוכה יותר מזו של מועמד מוסמך. עיגול פינות כאן (גם אם מטרתו לחסוך כסף לארגון) עלול לעלות לארגון בתביעות רציניות מצד מקבלי השכר ורשויות המס כאחד.

• בקיאות ושליטה בחומר העכשווי – החקיקה בתחומי המיסוי משתנה באופן תדיר ושוטף. חשב שכר שמסתפק אך ורק בידע שרכש במסגרת לימודיו, לא יוכל להיות מעודכן בחידושים שחלו מאז ולכן, לא יוכל למלא את תפקידו על הצד הטוב ביותר מול כל הצדדים הנוגעים בדבר.

• שליטה בכלי עזר ובתוכנות – במסגרת עבודתם, נעזרים חשבי שכר בתוכנות ייעודיות שמטרתן לחשב את השכר ("שיקלולית" של ט.מ.ל. מערכות מידע, "חילן פרו" של חילן טק וכד'). לעיתים, תוכנות אלה עומדות בפני עצמן כיחידה נפרדת, לפעמים, הן מהוות מודול בודד מתוך מערכת גדולה יותר. שליטתו של חשב השכר המקצועי בתוכנה המותקנת בארגונך (או בדומה לה), תקצר את תקופת ההשתלבות שלו במערך הארגוני ותחזיר את הארגון לעבודה שוטפת בדרך קצרה ומהירה.

• תכונות אישיות – מחשב שכר מקצועי נדרשות תכונות אופי מסויימות, שמטרתן להבטיח כי יבצע את המוטל עליו וישרת את מטרות הארגון בצורה המיטבית. התכונה הראשונה, כמובן, הינה אמינות – מאחר ומדובר בעיסוק בכספים ובשכר, על חשב השכר להיות ישר כפלס ואמין בצורה יוצאת מגדר הרגיל. התכונה השניה הינה דייקנות – חיפוף ועיגול פינות? לא אצל חשב שכר! חשב שכר מקצועי חייב לפעול על פי החוק ולא לסטות ממנו כחוט השערה. התכונה השלישית הנדרשת מחשב שכר הינה יכולת עמידה ותפקוד אף במצבי לחץ – מתוקף תפקידו, חשב השכר נמצא בין הדרג המנהל לבין מקבלי השכר לבין רשויות המס. כשמתקרב מועד קבלת השכר, הלחץ המופעל על חשב השכר הופך למכבש משלושה כיוונים אלה. חשוב מאד שחשב מקצועי יידע כיצד לתפקד גם בזמן לחץ כזה.

• יחסי אנוש טובים – מקבלי השכר, לרוב, רואים בחשב השכר את ה"אחראי" לשכר שלהם. חשב שכר מקצועי יידע להוות את בולם הזעזועים מול מקבלי השכר ועם זאת, להעביר את המסרים לדרג המנהל. עליו לפעול כלשון החוק ובכל זאת – לא להסתכסך עם הדרג המנהלי או מקבלי השכר. מלאכה לא פשוטה, אשר רק חשב שכר מקצועי באמת יצליח בה.

לסיכום:

בבואך לבחור חשב שכר לארגונך, חשוב מאד לבחון את כל תכונותיו לעומק, מכיוון שמקצועיותו ותכונותיו הן אלו שתהוונה את הגבול בין ארגון מסודר ומתפקד לבין פצצת זמן, אשר עלולה להתפוצץ בכל רגע נתון, בין סדר ורגיעה (בכל החזיתות) לבין כאוס ארגוני טוטלי.

כמו כן, חשוב לשקול להשתמש בשירותיו של בודק שכר ולבצע בדיקות תקופתיות בהתאם לתקנות להגברת האכיפה של דיני עבודה.

הפוסט 5 סימנים לזיהוי חשב שכר מקצועי הופיע לראשונה ב-רענן לוי ושות' משרד רואי חשבון.

כולם מסביבכם התחילו לעבור לחשבוניות באינטרנט, ואתם עדיין מתקשים לעשות את הצעד הבא? בין אם קשה לכם עם שינויים בסביבת העבודה ובין אם אתם מאותגרים טכנולוגית, קבלו את כל היתרונות הגלומים בחשבוניות האלקטרוניות, שלא יותירו בכם כל ספק לגבי נחיצות השינוי שעליכם להטמיע כדי להשתדרג מבחינה עסקית.

חיסכון משמעותי בעלויות העסקיות

המעבר לחשבוניות באינטרנט טומן בחובו מעלות רבות, המרכזית שבהן היא החיסכון בעלויות.
מדו"ח שביצעה חברת FIDESIC בינואר 2002 עולה, כי המשאבים שצריך עסק להשקיע כדי לייצר חשבוניות באופן ידני מידי חודש מסתכמים בלא מעט כסף. כתיבתה של חשבונית ידנית, המשלוח שלה בדואר ללקוח ועלויות החומרים הדרושים (מעטפות, עטים, נייר החשבונית הידנית וכו')- כל אלה מבזבזים זמן וכסף אותם ניתן לחסוך באמצעות המעבר לחשבוניות דיגיטליות. היות שמדובר בתוכנה המפיקה חשבונית בצורה פשוטה ושולחת אותו ללקוח בקליק אחד בלבד, מדובר פה בחיסכון של זמן עבודה וציוד משרדי. במציאות עסקית לא פשוטה, שבה העסק הממוצע נאלץ להתמודד עם לא מעט אתגרים כלכליים, חיסכון כזה הוא משמעותי.

הפחתת הבלאגן במשרד

חיסכון כספי וייעול כלכלי הם לא היתרון היחיד הטמון ב חשבוניות באינטרנט. השימוש במערכת אלקטרונית להפקת חשבוניות מס יסייע לכם לשדרג את העסק מבחינת סדר וארגון, במיוחד אם אתם פזרניים מטבעכם ונוטים בקלות לשכוח איפה הנחתם מה. אין צורך להכביר במילים על הסרבול הכרוך בשימוש בפנקס חשבוניות ידני. הניירות יכולים בקלות להיקרע ולהיתלש, קל לשכוח איפה שמנו אותו, שלא לדבר על אחסון של פנקסי חשבוניות ידניים קודמים, שגוזל המון מקום והופך את מראה המשרד לכיאוטי ולא מזמין. השימוש במערכת מקוונת להפקת חשבוניות יימנע מכם את כל הבלגן הזה, ויאפשר לכם לשמור במערכת כל מסמך שהופק, ולמצוא אותו בעת הצורך בקלות. שורה תחתונה, שימוש בחשבונית באינטרנט ישפר את סביבת העבודה שלכם וישדרג את רמת הסדר והארגון במשרד.

מכול מקום ובכול זמן

יש לך גישה לאינטרנט? אתה יכול להוציא הצעת מחיר, חשבונית עסקה, חשבונית מס או קבלה מכול מקום ובכול שעה. הפנקסים תמיד איתך.

דוחות ניהוליים

מערכת אינטרנטית אינה רק מדפיסה ושולחת מסמכי מכירה, היא גם מאפשרת הפקת דוחות ניהוליים חיוניים לניהול העסק. נתונים כמו רשימת הזמנות פתוחות, רשימת חייבים ודוח מכירות תקופתי לפי חתחים שונים, זמינים למשתמש בכול רגע נתון. פה לא מדובר רק בחיסכון בזמן ובעלויות אלא במידע שאובדנו או התעלמות ממנו כרוכה בהפסד ניכר לעסק.

רק שלא ילך לאיבוד

בעל עסק נדרש לשמור את מסמכי העסק לביקורת במשך 7 שנים. מי שאיבד פנקסי חשבוניות ישנות יודע בכמה עוגמת נפש ונזקים כספיים הדבר כרוך. מס הכנסה וביחוד מע"מ אינם סלחניים ביחס לעוסק שאינו יכול להמציא העתקי חשבוניות במהלך ביקורת. הסנקציות שעלולים להינקט כנגד בעל העסק יכולים להגיע לכדי פסילת ספרים וקביעת שומות לפי מיטב שפיטה. אף אחד לא רוצה להיות במקום הזה. חשבוניות ממוחשבות שהופקו באינטרנט נשמרות בד"כ במספר מקומות. בשרת של נותן השירות (מומלץ לשאול אם מתבצעים גיבויים יומיים), במחשב של בעל העסק (ניתן להוריד עותק למחשב), וכן בגיבויים שעורך בעל העסק בענן או בכונן גיבוי.

נגישות לרואה החשבון

שירותים רבים מציעים העברה אוטומטית של מסמכי מכירה לרואה החשבון ו/או לחילופין אפשרות למתן גישה/ הרשאה עבור רואה חשבון בפתח תקווה למסמכי המכירה. אין יותר צורך לתלוש עותקים ולהעביר לרואה החשבון. הוא יכול, בכול רגע נתון, לעיין בדוחות ולמשוך את המסמכים לצורך רישום ודיווח.

להיות לראש ולא לזנב

כל עסק מעוניין לשדר ללקוחות שהוא, מה שנקרא, "בעניינים". בעידן שבו קצב ההתפתחות הטכנולוגית הוא כל כך מהיר ושבו כולם עוברים לחשבוניות דיגיטליות, הפקת חשבונית ידנית מייצרת בקרב הלקוחה תחושה, שאתה נמצא איפשהוא מאחור. עבור לחשבוניות אלקטרוניות, והראה ללקוחות שלך, שאתה נמצא בחזית הקדמה הטכנולוגית.

תרומה צנועה לשיפור מצב כדור הארץ

במסגרת המעבר לחשבוניות דיגיטליות תשכיל גם לתרום את החלק שלך לשיפור מצבו העגום של כדור הארץ. כריתת יערות הגשם היא תוצרה ישירה של שימוש אינטנסיבי ביותר בנייר לצרכים תעשייתיים ומשרדיים, ואם תעבור לחשבוניות באינטרנט, שיחסכו המון נייר, הרי שתרמת את תרומתך הצנועה בשמירה על הסביבה.

מאמר זה נכתב בשיתוף חברת EZCount  – מערכת להפקת חשבוניות באינטרנט

הפוסט חשבוניות באינטרנט הופיע לראשונה ב-רענן לוי ושות' משרד רואי חשבון.

עידן אוטוסטרדת המידע

בעידן אוטוסטרדת המידע, כל חברה בינלאומית, ארגון ואפילו בעל עסק קטן או צריכים אתר אינטרנט לצרכי שיווק עצמי ולצרכי מיתוג. אתרי אינטרנט רבים מהווים את מקור ההכנסה העיקרי של בעליהם ובמקרים מסוימים אף את מקור ההכנסה היחיד.
ישנם אתרי אינטרנט מסוגים שונים: חלק מאתרי האינטרנט משמשים את הציבור לצורך קבלת שירותים כגון בנקים וחנויות אינטרנט וחלק מאתרי האינטרנט משמשים את החברה לצורך ארגון מידע ומתן שירות לקהל הלקוחות, כגון אתרי אינטרנט של חברות ביטוח ואחרים. בשל תפקידם של אתרי האינטרנט ביצירת הכנסה מכיר החוק בהוצאות הקמת האתר ותחזוקתו לצרכי מס.

כללים לניכוי הוצאות אינטרנט על פי עמדת רשות המיסים

עמדת רשות המיסים בנוגע להתרת הוצאות הקמה ותחזוקה של אתר אינטרנט פורסמה בחוזר משנת 2002. רשויות המס אף מבחינות בין סוגי ההוצאות השונות ומאפשרות ניכוי בהוצאות על פי יעד ההוצאה, תוך הבחנה בין הוצאה פירותית להוצאה הונית. הוצאה פירותית מוגדרת כהוצאה שמטרתה שימור הקיים, ואילו הוצאה הונית מוגדרת כהוצאה שיש בה כדי ליצור יתרון מתמיד.
רשויות המס מפרטות את ההוצאות על אתר אינטרנט אשר מוכרות במס וכן את אופן המיסוי של הוצאות אלו. אילו הוצאות הקמת אתר אינטרנט מוכרות לצרכי מס ואילו לאו?

רכישת דומיין

לשיטת רשות המסים, דומיין, או "שם מתחם", הינו נכס בלתי מוחשי ורכישתו מהווה השקעה הונית. יתרה מכך, הרשות סבורה כי לא ניתן לדרוש פחת בגין השקעה זו.

לטעמנו, עמדה זו מתייחסת למצבים בהם נרכש שם דומיין בעל ערך מהותי ובעלויות גבוהות במיוחד. דבר זה היה מקובל בעבר (בתחילת שנות ה- 2,000) אבל נדיר כיום, בעיקר משום השינויים הטכנולוגיים המתייחסים לחיפוש באינטרנט.
ככול שמדובר בתשלום חדשי עבור דומיין סטנדרטי, לרוב בעליות זניחות, תוכר ההוצאה במלואה, שכן לא מדובר ברכישת נכס אלה בעלות שנתית שוטפת עבור הזכות להשתמש בדומיין.

הקמת אתר האינטרנט

לשיטת רשות המיסים, הקמת אתר אינטרנט חדש ברשת הינו כיצירת תוכנה חדשה ולפיכך הינן הוצאות הוניות. הוצאות אלו דורשות היוון כנכס במאזן ויוכרו כל פני ארבע שנים כהוצאות פחת.
.יחד עם זאת, כאשר מדובר באתר תדמיתי שיווקי ניתן לתבוע את הוצאות ההקמה כהוצאות שיווק בשנה בה הוצאו, זאת בעקבות פסיקה שהתפתחה בעניין (בימ"ש עליון בעניין יעקובי – ניתן להכיר בהוצאות פרסום בשנה בה נוצרו אף כי לפירות הפרסום השפעה לתקופה החורגת משנת המס).

פרסום אתר האינטרנט

על פי הרשויות, הוצאות על פרסום אתר האינטרנט הינן ככל הוצאות פרסום אחרות ויחד עם זאת יש להבחין בין הוצאות פרסום המיועדות להשגת מוניטין (דהיינו נכס בלתי מוחשי) ובין הוצאות פרסום שוטפות. פרסום שהוא לצורך השגת מוניטין או פרסום בתחום חדש לא יוכרו לצרכי מס אולם פרסום לתחומים הקיימים בחברה יוכרו כהוצאות שוטפות.

תפעול שוטף של אתר האינטרנט

רשויות המס מכירות בהוצאות התפעול השוטף של אתר האינטרנט בדיוק כמו כל הוצאות שוטפות אחרות. בין התשלומים המוכרים לניכוי מס ניתן למנות את ההוצאות על עיצוב אתר האינטרנט, תשלומים לחברת התקשורת, תשלומים לספק האינטרנט עצמו, הוצאות על תיקוני תקלות שוטפות ותקלות טכניות שונות, תשלומים על עדכוני אתר ועוד.

שינויים ושדרוגים של אתר האינטרנט

אתרי אינטרנט רבים עוברים שינויים במהלך תקופת קיומם. בין שמדובר בעדכונים שוטפים ובין אם בשיפור מראה האתר, הרי שיש להתחשב במהות השינויים המבוצעים באתר האינטרנט. ככל שהשינויים באתר האינטרנט נועדו להשיג שיפור בהכנסות האתר או בשיפור המוניטין של החברה, ההוצאות לא יחושבו כהוצאות שוטפות אלא כהוצאות בעלות פחת.

ישנם מקרים בהם שינוי האתר כולל רפורמה במרכיבי האתר עצמו והרחבות של האתר לתחום חדש. במקרה זה יש להפריד בין ההוצאות ההוניות להוצאות הפירותיות ולחשב כל הוצאה בנפרד.

הפוסט ניכוי הוצאות אתר אינטרנט מהכנסה חייבת במס הופיע לראשונה ב-רענן לוי ושות' משרד רואי חשבון.

2.1. ילד נטול יכולת הסובל משיתוק, מעיוורון או מפיגור שכלי
ההקלה תינתן עבור ילד שאובחן ע"י רופא מומחה כמשותק, כעיוור או כסובל מפיגור שכלי.
על הנישום להמציא אישור רפואי על גבי טופס 127 (תעודה רפואית לצורך זיכוי ממס).
תקופת הזכאות: מתאריך התחלת המחלה.
אישורים נדרשים: טופס 116א' , טופס 127

2.2. ילד נטול יכולת הסובל מפיגור התפתחותי עקב לקות למידה חמורה
הזיכוי ממס יינתן גם בגין ילדים שאובחנו כלקויי למידה מלווה בהפרעות קשב וריכוז (ADD) והיפר אקטיביות (ADHD).
להוכחת הזכאות יש להמציא אישור וועדת השמה של הפניית הילד למסגרת לחינוך מיוחד.
מסלולים לחינוך מיוחד יחשבו: גן לחינוך מיוחד, בי"ס לחינוך מיוחד, כיתה לחינוך מיוחד בבי"ס רגיל ומסלול 07 בחטיבות העליונות.
הורים לא נדרשים להמציא אישור על לימוד בפועל במסגרת לחינוך מיוחד.
תקופת הזכאות: משנת המס בה הופנה הילד לחינוך מיוחד ועד למעבר לחטיבה הבאה.
אישורים נדרשים: טופס 116א' , הודעה על החלטת וועדת השמה.

2.3. ילדים הסובלים מפיגור התפתחותי עקב מחלה קשה
הקלה ממס תוענק עבור ילד שהוכר ע"י הביטוח הלאומי כזכאי ל"גמלת ילד נכה" ומתקבלת בגינו גמלה, או שהינו זכאי ל"גמלת ילד נכה" אך אינו מקבל אותה בפועל מסיבות שונות – כגון קבלת סיוע אחר.
להוכחת הזכאות יש להמציא טופס 127 וכן העתק ההודעה מב"ל על זכאות לגמלה. במידה והביטוח הלאומי אינו מעניק את הגמלה בעבור הילד הנכה משום שהילד שוהה במוסד או מקבל סיוע אחר יש להציג אישור מתאים מהביטוח הלאומי.
תקופת הזכאות: בהתאם לתקופת הזכאות לגמלה שאושרה ע"י הביטוח הלאומי.
אישורים נדרשים: טופס 116א' , טופס 127, הודעה להורים מביטוח לאומי על זכאות לגמלת ילד נכה.

3. הטבות מס בגין ילדים בגירים נטולי יכולת
   במקרים מסוימים ניתנת הקלה ממס להורה עבור ילד נטול יכולת שהינו בגיר (לאחר שמלאו לו 18).
   כ"ילד נטול יכולת" יחשב ילד בגיר שהתקיימו לגביו התנאים המצטברים הבאים:
   3.1. הילד סמוך לשולחן הוריו. מי ששוהה במסגרת מיוחדת כגון מוסד מיוחד יחשב גם הוא כ"סמוך לשולחן הוריו. בנסיבות מסוימות יראו כ "סמוך לשולחן הוריו" גם בגיר "נטול יכולת" שנישא לבן/בת זוג שגם הוא "נטול יכולת", ועדין תלוי בהוריו.
   3.2. על הבגיר/ה ובן/בת זוגו לעמוד במבחן הכנסה. ההכנסה החייבת השנתית של הבגיר/ה ובן/בת זוגו לא עלתה על 270,000 ₪ (בשנת 2014), ואם אין לו בת זוג, הכנסתו החייבת השנתית לא עלתה על 169,000 ₪ (בשנת 2014).
   3.3. הוא סובל מאחת הלקויות:
   3.1.1. שיתוק עיוורון או פיגור שכלי – בגיר שאובחן ע"י רופא מומחה בתחום כמשותק באחת מגפיו, או המחזיק בתעודת עיוור שהונפקה ע"י משרד התמ"ת, או שאובחן כסובל מפיגור שכלי ע"י משרד הרווחה, ייחשב ל"ילד נטול יכולת
   תקופת הזכאות: לצמיתות
   אישורים נדרשים: טופס 116א' , טופס (למשותק)127/תעודת עיוור(לעיוור)/אישור מהוועדה לאבחון של השירות לאדם המפגר במשרד הרווחה (לסובל מפיגור שכלי).
   3.1.2. פיגור התפתחותי עקב לקות למידה – מי שהופנה למסגרת של חינוך מיוחד ע"י וועדת השמה
   תקופת זכאות: עד לסיום חוק לימודיו בבית ספר תיכון.
   אישורים נדרשים: טופס 116א', הודעה להורים על החלטת וועדת השמה
   3.1.3. פיגור התפתחותי עקב מחלה קשה שגרמה לאי כושר להשתכר – בגיר שנקבעה לו דרגת אי כושר להשתכר בשיעור של 74% לצמיתות ע"י המוסד לביטוח לאומי.
   תקופת זכאות: לצמיתות
   אישורים נדרשים: טופס 116א', הודעה מהביטוח הלאומי על זכרות לאי כושר השתכרות.
   
4. אפוטרופוס לנטול יכולת
   אח או אחות שהוכר כאפוטרופוס של ילדלכל דבר ועניין ע"י בית המשפט, יהא זכאי להקלה כאשר ההורים אינם בחיים או אינם מתפקדים בגלל גילם המתקדם או מצבם הבריאותי.

הפוסט הטבות מס הכנסה בשל ילד נטול יכולת הופיע לראשונה ב-רענן לוי ושות' משרד רואי חשבון.

תנאים להכרה במוסד ציבורי לעניין תרומות עפ"י סעיף 46 לפקודת מס הכנסה ולעניין סעיף 61 לחוק מיסוי מקרקעין

לעניין תרומות

סעיף 46 לפקודת מס הכנסה קובע כי מוסד ציבורי יוכר לעניין תרומות בהתקיים כל התנאים הבאים:

א. המוסד הוא מוסד ציבורי כמשמעותו בסעיף 9(2) לפקודה.
ב. שר האוצר קבע אותו כגוף ציבורי לעניין זה (לשר האוצר שיקול דעת בקביעתו את המוסד, כמוסד ציבורי לעניין תרומות או לעניין פטור מלא או חלקי במיסוי מקרקעין).
ג. קביעת שר האוצר אושרה על ידי ועדת הכספים של הכנסת.

לעניין חוק מיסוי מקרקעין

א. מוסד ציבורי שהוכר לעניין תרומות עפ"י סעיף 46 (א) לפקודת מס הכנסה יחשב כמוסד ציבורי לצורך הפטור המלא או החלקי לפי סעיף 61 (ה) לחוק מיסוי מקרקעין ואין צורך להביאו לאישור ועדת הכספים של הכנסת.
ב. מוסד המבקש הכרה רק לעניין מיסוי מקרקעין עפ"י סעיף 61 לחוק יוכר בכפוף לכל התנאים הנזכרים בסעיף 1.1 לעיל אולם האישור יינתן לו מכוח סעיף 61 ויהיה תקף רק לעניין מיסוי מקרקעין.

קווים מנחים וקריטריונים לקביעת מוסד ציבורי

פעולות המוסד בתחום המטרות שבסעיף 9(2) לפקודה כשלעצמן, אינן מעניקות אוטומטית למוסד מעמד של מוסד ציבורי. עם השנים גובשו קווים מנחים ומבחנים להכרה במוסד כמוסד ציבורי.

קווים מנחים התומכים בסיווג מוסד כמוסד ציבורי

• העלאת רווחת הציבור הכללית ולא של קבוצות חברתיות מצומצמות וסגורות  ללא יצירת אפליה.
• אי יצירת קשר או התניה בין שיעור ההשתתפות במימון הוצאות המוסד לבין הציבור הנהנה משירותיו. תרומות והשתתפויות לא יהיו תנאי או מסווה לקבלת שירותים מהמוסד.
• מפעילי המוסד, עובדיו ובעלי עניין בו לא מפיקים כל הנאה כלכלית אישית לבד משכר סביר שהוא פונקציה של תרומתם הישירה.
• שעור הוצאות הנהלה וכלליות אינם עולים על השיעור המרבי המפורט באתר מס הכנסה.  בנסיבות מיוחדות של חריגה מהשיעור המרבי של הוצאות הנהלה וכלליות ביחס להכנסות המוסד הציבורי, על המוסד להגיש בקשה מנומקת לוועדה הפנימית במס הכנסה, לאישור החריגה.
• המוסד אינו פועל למטרות רווח, ואינו מחלק רווחים לחבריו, לרבות חלוקת טובות הנאה בכסף או בשווה כסף, תשלומי שכר בלתי סבירים וכו'.
• פעילות המוסד מכוונת ומשרתת את טובת הציבור ואילולא קיומה לא הייתה מתבצעת על ע"י גופים פרטיים, אלא היה הכרח לבצעה ע"י גוף ממלכתי ציבורי.
• הגוף מרכז פעילות בתחום מסוים ולא נועד לטפל במקרה ספציפי, פעילותו נמשכת לאורך זמן והקמתו לא נועדה למטרה אד – הוק.
• הקריטריונים/ תנאי הזכאות לקבלת שירותים מהמוסד עומדים במבחנים אובייקטיביים המפורסמים לציבור הרחב.
• תהליכי קבלת החלטות במוסד נעשים עפ"י אמות מידה ציבוריות ותוך מתן זכות שווה לכל חבר הנהלה בתהליך קבלת החלטות.

מבחנים לפעילות עסקית שעלולה לפסול מוסד מהיותו מוסד ציבורי

• היקף הפעילות העסקית הינה מהותית ביחס לכלל פעילות המוסד.
• המוסד רשום כעוסק במע"מ.
• מוסד מתחרה בסקטור העסקי מבחינת אופי השירותים והמוצרים שהוא מספק.
• המוסד מציע את שירותיו במחירים קרובים למחירי השוק.
• תרומות והשתתפויות הינן תנאי או מסווה לקבלת שירותים מהמוסד.
• ככל שהמוסד מספק סחורות ושירותים לגופים עסקיים, הנטייה לראות בו גוף עסקי, תגבר.

התנאים והמבחנים המפורטים לעיל, מהווים קווים מנחים לסיווגו של המוסד כמוסד ציבורי כאשר ההחלטה תתקבל בדרך כלל כתוצאה מהצטברות מספר תנאים ולא בהכרח מקיומו של תנאי זה או אחר.
סיווגו של מוסד כמוסד ציבורי מהווה תנאי מוקדם והכרחי להפעלת שיקול דעת לעניין סעיפים 46 לפקודת מס הכנסה ו – 61 לחוק מיסוי מקרקעין.

דרישות טכניות להגשת בקשה לעניין סעיף 46 לפקודת מס הכנסה וסעיף 61 לחוק מיסוי מקרקעין

• רישום כישות משפטית – אישור רישום הגוף, כישות משפטית (ברשם העמותות, רשם החברות, רשם ההקדשות) והמצאת מסמכי הרישום כמפורט בנספח א'.
• פתיחת תיק במע"מ – רישום כמלכ"ר במע"מ אותו יש לצרף לבקשה, אם נרשמת בעבר מלכ"ר במע"מ ובידך אישור מלכ"ר, נא המצא העתק ממנו.
  פתיחת תיק בפקיד שומה הרלבנטי.
• פתיחת תיק ניכויים במשרד השומה – על מוסד המעסיק עובדים לפנות למשרד מס הכנסה מחלקת הניכויים באזור בו מתנהל המוסד להציג אישור רישום כמלכ"ר ולפתוח תיק ניכויים. אם המוסד אינו מעסיק
• עובדים עליו להצהיר שאינו מעסיק עובדים ובמידה ויעסיק עובדים יפתח תיק ניכויים באזור בו מתנהל המוסד.
• חובות במס הכנסה – אם למוסד קיים חוב באחד ממערכי המס, עליו לדאוג טרם הגשת הבקשה לסילוק החוב או להמציא אישור על הסדר תשלומים מפקיד השומה או ממנהל משרד מיסוי מקרקעין.
• ניהול ספרים כדין – על מגיש הבקשה לצרף לבקשתו אישור רואה חשבון על ניהול ספרים כדין. מוסד שנתפס באי רישום תקבול או שנמצאו ליקויים בספריו אפשר שבקשתו תדחה על הסף.

מילוי טופס הבקשה וחתימה על כתב התחייבות

לאחר השלמת הדרישות הטכניות  ניתן לפנות בבקשה להכרה כמוסד ציבורי לעניין תרומות או לעניין פטור והקלות במיסוי מקרקעין. הבקשה תוגש באמצעות טופס  5245.  יש לצרף לטופס כתב התחייבות חתום על ידי שני חברי ועד  ובנוכחות עו"ד. כמו כן, יש להגיש את כל הפירוטים והרשימות כאמור, בנספח א' לחוברת מס הכנסה מדריך למילוי בקשה להכרה כמוסד ציבורי.

דיון בבקשות

בקשות שצורפו אליהן כל המסמכים הנדרשים ועונים על הדרישות דלעיל יועברו לדיון בוועדה בנציבות מס הכנסה. לגבי אלה יקבע אם המוסד הוא מוסד ציבורי. בקביעה זו יילקחו בחשבון פסיקת בתי המשפט כמשמעותו בסעיף 9(2) לפקודת מס הכנסה וכן מבחנים שונים בדרך כלל על בסיס מצטבר כמפורט לעיל. בקשות שימצאו כשירות, יועברו לשר האוצר, על מנת שיפעיל את שיקול דעתו באם יש מקום להעביר הבקשה לאישור ועדת הכספים של הכנסת.

הפקת אישור

אישור לעניין תרומות או לעניין פטור והקלות ממיסוי מקרקעין יופק על ידי המחלקה למוסדות ציבור ומלכ"רים, רק למוסד שאושר על ידי שר האוצר וועדת הכספים.

תוקף האישור

תוקפו של האישור שיונפק הוא לשלש שנים או פחות ויוארך בשלוש שנים נוספות למוסד, אשר יעמוד בכל התנאים, מוסד שלא יעמוד בדרישות או שיפר התחייבויותיו, יישלל האישור שניתן לו.

הפוסט הכרה במוסד ציבורי לעניין תרומות הופיע לראשונה ב-רענן לוי ושות' משרד רואי חשבון.

קיימים שלושה מסלולים למיסוי הכנסה של יחיד מהשכרת דירה למגורים בישראל:

1. מסלול פטור ממס (מלא או חלקי)
2. תשלום מס מופחת בשיעור של 10%
3. תשלום מס שולי.

משכיר דירה למגורים בישראל רשאי לבחור בכול אחת מהחלופות שלעיל, עבור כל אחת מן הדירות שהוא משכיר.

חלופה ראשונה – פטור ממס על הכנסות משכר דירה למגורים

תנאים לזכאות:

זכאות לפטור ממס הכנסה על הכנסות משכר דירה למגורים בישראל מותנה במספר תנאים מצטברים.

1. הנכס המושכר מיועד על פי טיבו לשמש למגורים.
2. הנכס אינו רשום בספרי העסק של המשכיר או אינה חייבת ברישום כאמור.
3. הדירה מושכרת לשוכר שהוא יחיד (למעט מקרים מסוימים).
4. השימוש בנכס ע"י השוכר הינו למגורים בלבד. באחריות המשכיר לקבל מהשוכר התחייבות בכתב, לגבי אופי השימוש בנכס, במסגרת הצהרה או במסגרת הסכם השכירות.

חישוב הפטור

1. פטור מלא – כאשר סכום ההכנסה החודשית משכר דירה למגורים אינו עולה בכול חודש במהלך השנה על "תקרת הפטור", יחול פטור מלא.
2. פטור חלקי – כאשר סכום ההכנסה החודשית גבוה מתקרת הפטור אך אינה עולה על כפל תקרה זו, יחול פטור חלקי.
   הפטור החלקי מחושב לפי הנוסחה שלהלן:
   A- שכר דירה שהתקבל בפועל.
   B- תקרת הפטור
   C- סכום עודף
   D- סכום הפטור החלקי
   E- הסכום החייב במס.

C=A-B
D=B-C
E=A-D

לדוגמא:
בשנת 2013 התקבל שכר דירה בסכום של 6,000 ₪ לחודש. להלן חישוב סכום ההכנסה הפטורה (D), וסכום ההכנסה החייבת במס (E).
A- 6,000
B- 4,980 (תקרת הפטור לשנת 2013)

C=6,000-4,980 = 1,020
D=4,980-1,020=3,960
E=6,000-3,960=2,040

שיעורי המס על הסכום החייב

על הסכום החייב במס יחול שיעור המס השולי של השוכר. לגבי הכנסות משכר דירה, מדרגת המס הראשונה היא 30%, ולמי שמלאו לו בשנת המס –מדרגת המס הראשונה היא 10%.

הוצאות מותרות בניכוי

כנגד הסכום החייב במס רשאי המשכיר לנכות הוצאות שוטפות בקשר להפקת הכנסה משכר דירה כגון תיקונים שוטפים, וכן פחת בשיעור 2% מעלות רכישת הנכס. ההוצאות יותרו כיחס שבין סכום ההכנסה החייבת במס, לבין סך ההכנסה משכר דירה.

חובת פתיחת תיק במס הכנסה

במקרה של פטור חלקי יש לפתוח תיק במס הכנסה המיועד לדיווח על השכרת נכסים.

היעדר פטור

כאשר ההכנסה החודשית משכר דירה למגורים עולה על כפל תקרת הפטור, לא יחול פטור וכל ההכנסה החודשית תהיה חייבת במס.

הערות נוספות

הכנסה חודשית משכר דירה כוללת את ההכנסות מכול דירות המגורים המושכרות על ידי המשכיר, בן זוגו המתגורר עמו או של ילדו עד גיל 18. בין אם הדירה מושכרת למגורים ובין אם למטרה עסקית.

סכומי תקרת הפטור

חלופה שנייה – תשלום מס על הכנסות שכר דירה בשיעור מופחת של 10%

תנאים לזכאות

1. הדירה משמשת למגורים בישראל
2. ההכנסה מדמי שכירות אינה הכנסה מעסק על פי סעיף 2(1) לפקודה.

התרת הוצאות

בחלופה השנייה לא יותרו הוצאות שהוצאו בייצור הכנסה משכר דירה. כמו כן לא יהיה המשכיר זכאי לקיזוז, זיכוי או פטור בגין ההכנסה החייבת משכר דירה או מהמס החל עליה.

חישוב מס שבח בעת מכירת הנכס

אם מכירת דירת המגורים לגביה נבחר מסלול המס המופחת תהיה חייבת במס שבח, ינוכה משווי הרכישה הפחת אותו ניתן היה לדרוש כנגד ההכנסה בשיעור מס מופחת.

מועד תשלום המס

יש לשלם את המס תוך 30 יום מתום שנת המס בו התקבלה ההכנסה משכר דירה. התשלום נעשה באמצעות שובר דיווח מקוצר בנק הדואר. נישומים להם תיק פעיל במס הכנסה יכולים לשלם באמצעות האינטרנט.

חלופה שלישית – מיסוי הכנסות משכר דירה במס שולי

בחלופה זו יחויב המשכיר במס שולי בהתחשב במכלול הכנסותיו. מדרגת המס הראשונה לגבי הכנסות משכ"ד הינה 30%, ולמי שמלאו לו בשנת המס 60 – 10%.

התרת הוצאות

ניתן לדרוש הוצאות שוטפות שהוצאו בייצור הכנסה כגון: שכר מתווך, שכר עו"ד, תחזוקה שוטפת, וכן, פחת.
לצורך חישוב מס שבח, אם יחול, במועד מכירת הדירה ינוכה משווי הרכישה הפחת שהותר.

חובת הגשת דוח שנתי

לבוחרים במסלול זה חובה לפתוח תיק במס הכנסה ולהגיש דוח שנתי.

הפוסט מיסוי הכנסות משכר דירה הופיע לראשונה ב-רענן לוי ושות' משרד רואי חשבון.

מומלץ לפנות לרואה חשבון אשר ילווה את פעילות העמותה וינחה את חברי העמותה בכל הקשור להתנהלות תקינה על פי הוראות החוק ודיני המס.

רישום עמותה חדשה ברשם העמותות

טופס בקשה

הליך רישום עמותה חדשה מתבצע ביחידת רשם העמותות במשרד המשפטים. בקשה לרישום עמותה יש למלא בטופס מקוון המצוי באתר האינטרנט של רשות התאגידים. לאחר מילוי הטופס יש להדפיסו ולהגישו לרשם העמותות.

מסמכים שיש לצרף

לטופס הבקשה יש לצרף את המסמכים הבאים:

• תצהיר התומך בבקשה לרישום עמותה – ש לתמוך את הבקשה לרישום עמותה בתצהיר (כנוסחו בטופס הבקשה או בנפרד). על התצהיר יחתמו מייסדי העמותה בחתימות מקוריות, בפני עורך דין.
• הצהרה על נסיבות הקמת העמותה – על ההצהרה יחתמו שניים מחברי הוועד או מהמייסדים במידה ולא נבחר ועד לעמותה.
  יש לכלול בהצהרה כי הקמת העמותה לא נעשתה בעקבות אחד מאלה: הליכי מחיקה של עמותה אחרת, אי מתן אישור ניהול תקין לעמותה אחרת ע"י הרשם או אי סדרים של עמותה אחרת.
• תקנון – יש לבחור באחת מן החלופות הבאות, ולציין זאת בטופס הבקשה:
  • 1. מצורף תקנון מוצע לעמותה.
  • 2. מאמצים את התקנון המצוי בתוספת הראשונה לחוק העמותות.
  • 3. מאמצים את התקנון המצוי בתוספת הראשונה לחוק העמותות בשינויים. לבקשה יצורף התקנון המבוקש של העמותה, למעט אם אומץ התקנון המצוי ללא שינויים. בהעדר התייחסות לתקנון בבקשה לרישום, יחול התקנון המצוי שבתוספת הראשונה לחוק העמותות, תש"ם-1980.
• קבלה בגין תשלום אגרת בקשה לרישום – יש לשלם את אגרת בקשת הרישום ודמי פרסום ברשומות באתר האינטרנט או בבנק הדואר לאחר קבלת שובר במשרדי רשם העמותות ברשות התאגידים. לחלופין, מייסדי עמותה שמחזורה השנתי לא יעלה על 300,000 ש"ח ואשר לא תשלם שכר בכל צורה שהיא, רשאים לצרף תצהיר שנחתם בפני עורך דין אודות כך, ולשלם אגרה מופחתת.

זמן טיפול

למי שבחר לאמץ תקנון מצוי – בתוך 10 ימי עבודה מיום קבלת המסמכים במשרדי הרשות.
למי שבחר לערוך תקנון מיוחד – בתוך 21 ימי עבודה מיום קבלת המסמכים במשרדי הרשות.

הערות

בבואכם לרשום עמותה חדשה רצוי לקרוא את חוק העמותות, תש"ם-1980 ולפעול על פיו. חוק העמותות מתייחס לפרקים שעניינם רישום עמותה חדשה, תקנון, חברים, מוסדות, ניהול חשבונות וביקורות. בנוסף מומלץ לעיין בהנחיות ובטופס בקשה לרישום עמותה חדשה הנמצאים באתר רשות התאגידים. האתר מספק מידע נרחב בכל הקשור לרישום עמותה חדשה.

רישום עמותה במע"מ

לאחר פתיחת העמותה או המלכ"ר (מוסד ללא כוונת רווח) ברשם העמותות יש לפתוח תיק במע"מ (מס ערך מוסף), פתיחת התיק במע"מ נדרשת גם אם אין העמותה משלמת מס ערך מוסף.
פתיחת תיק מלכ"ר תיעשה במשרד מע"מ האזורי, בהתאם למיקום פעילותו של המלכ"ר (שמות המשרדים כתובותיהם ומספרי הטלפון שלהם מופיעים באתר האינטרנט של מע"מ), על גבי טופס מע"מ 24 – בקשה לרישום מלכ"ר במע"מ.
מסמכים שיש לצרף לבקשה:
– צילום תעודה מרשם העמותות / החברות.
– תקנון.
– מינוי חברים חתום ע"י רשם העמותות.
– פרוטוקול מורשה חתימה חתום ע"י רו"ח.
– מאזן כספי, אם לא קיים, תחזית הכנסות והוצאות שתכלול גם את מקורות המימון.
– כאשר רישום מבוצע ע"י מייצג, עליו להמציא ייפוי כח מאת המלכ"ר.
עם רישומו מקבל המלכ"ר אישור על סיווגו כמלכ"ר.
עם אישור הסיווג, יש לפנות למס הכנסה לפתיחת תיק ניכויים, לצורך דיווח מס שכר (סעיף 4
לחוק מע"מ).
עם השלמת הרישום במס הכנסה, יקבל המלכ"ר תעודת מלכ"ר (טופס מע"מ 805).

רישום עמותה חדשה במס הכנסה

לאחר פתיחת תיק במע"מ יש לפתוח תיק לעמותה במס הכנסה, בהקשר זה רצוי לקבל "אישור על ניהול ספרים" ואישור על ניכוי מס במקור. העמותה מחויבת בהוראות ניהול ספרים בהתאם לחוק ולתקנות הרלבנטיים. אם העמותה מעסיקה עובדים או משלמת לספקים (להם נדרש לנכות מס במקור) אזי יש לפתוח לעמותה תיק ניכויים. יש לזכור כי בשונה מחברה, עמותה משלמת מס שכר על השכר המשולם לעובדיה. העמותה מחויבת אף להגיש דוח שנתי למס הכנסה בהתאם למועדים המפורסמים.

הפוסט רישום עמותה חדשה הופיע לראשונה ב-רענן לוי ושות' משרד רואי חשבון.

ביום 29 ביולי 2014 אושר בכנסת תיקון 25 לחוק החברות ותיקון 14 לחוק העמותות. התיקון פורסם ברשומות ביום 6 באוגוסט 2014 והוא ייכנס לתוקפו בחודש פברואר 2015. תיקון מרחיב באופן משמעותי את סמכויות הפיקוח והביקורת על עמותות וחל"צים.

1. הרחבת סמכויות ועדת הביקורת והביקורת הפנימית.
2. חובת מינוי מבקר פנים כאשר מחזור העמותה עולה על 10 מליון ₪ לפחות.
3. הרחבת סמכויות הפיקוח באמצעות מפקחים ובאמצעות בודקים חיצונים לפקח אחר ביצוע הוראות החוק.
4. הרחבת סמכויות הרשם לפתוח בחקירה בעצמו או באמצעות חוקר חיצוני. הסמכות לדרוש מינוי חוקר נתונה לרבע מכלל חברי העמותה, לועדת הביקורת וליועץ המשפטי לממשלה. העילות לחקירה הן אי קיום הוראות החוק או הוראות תקנון העמותה.

ביקורת עומק של רשם העמותות

רשם העמותות מבצע ביקורות עומק בעמותות ובחברות לתועלת הציבור, בהתאם למדיניות ביקורת שקבע. ככלל ביקורות העומק נערכות בעמותות בעלות מחזור כספי העולה על מיליון ₪ אך יתכנו מקרים בהם תיערך ביקורת עומק גם בעמותות עם מחזור כספי נמוך יותר.

אי עמידה בחוקים ובהוראות עלולה לגרור הטלת סנקציות כנגד העמותה, לרבות, סנקציות כספיות, אי מתן אישור ניהול תקין, והפסקת תמיכות ממשלתיות. בנוסף, צפויה פגיעה במוניטין העמותה דבר שעלול להבריח תורמים ומתנדבים.

הכנה מוקדמת לביקורת רשם העמותות הינה קריתית לעתידה של העמותה.

הנושאים הנבדקים במסגרת ביקורת עומק

להלן עיקרי הנושאים הנבדקים במסגרת ביקורות עומק הנערכות מטעם רשם העמותות ורשם ההקדשות בעמותות ובחברות לתועלת הציבור, ומפורסמים באתר האינטרנט של הרשם. הנושאים הנבדקים בביקורות הספציפיות משתנים מגוף מבוקר אחד למשנהו בהתאם לנסיבות.

1. התנהלות העמותה/החל"צ בהתאם לחוק העמותות/ חוק החברות, בין היתר לאור ההנחיות שפורסמו על ידי הרשם.
2. התנהלות העמותה/החל"צ בהתאם למטרותיה ולתקנונה.
3. בדיקת קיומם של מסמכים על פי חוק.
4. בדיקה של תלונות/נושאים מהותיים בטיפול של הרשם בנוגע לעמותה לרבות אינדיקציות להתנהלות בלתי תקינה, ככל שקיימים.
5. סקירת ביקורות עומק קודמות שנערכו בעמותה/בחל"צ, תוצאותיהן וככל שנמצאו ליקויים, בחינת תיקונם על ידי העמותה.
6. ניתוח דוחות כספיים ובחינת מידת החוסן הפיננסי של העמותה/החל"צ.
7. קיום מטרות העמותה/החל"צ.
8. תפקוד מוסדות העמותה/החל"צ ומידת מעורבותם בפעילותה, בחינת מבנה ארגוני, הפרדת תפקידים נאותה וקיום מנגנוני פיקוח ובקרה נאותים.
9. אופן ניהול משק הכספים של העמותה/החל"צ ובחינת מנגנונים סבירים להתנהלות הכספית, ושימוש בכספי העמותה לצורך קידום מטרותיה.
10. בחינת הוצאות העמותה לרבות הוצאות הנהלה וכלליות ותשלומים לספקים ולנותני שירותים.
11. כח אדם ושכר.
12. בדיקת ניגודי עניינים וחשש לחלוקת רווחים אסורה, בחינת תשלומים/טובות הנאה לנושאי משרה, לחברי העמותה/לבעלי מניות בחל"צ ולקרובי משפחה.
13. צדדים קשורים ועסקאות עם צדדים/תאגידים קשורים.
14. בחינת הדוחות הכספיים ועמידתם בכללי החשבונאות המקובלים.
15. בחינת הכנסות מתרומות ומיון בנכסים נטו, לרבות קרנות צמיתות, וכן בחינת תמיכות והקצבות.
16. בחינת רכוש קבוע ומלאי.
17. בחינת הלוואות שניטלו והשקעות.
18. בחינת העברת פעילות, העברת כספים והעברת נכסים אחרים, לרבות חלוקת מלגות ומתן הלוואות והעמדת ערבויות.
19. בחינת קיומה של פעילות עסקית והיקפה.
20. עמידת העמותה בחוקים והוראות רגולטוריות הרלוונטיים לפעילות העמותה.
21. התייחסותם של רגולטורים רלוונטיים נוספים להתנהלות העמותה, לרבות הצורך בתיאום רגולציה, ולהעברת מידע רלוונטי.

הכנה מוקדמת לביקורת עומק

משרד רואי חשבון רענן לוי ושות', מספק שירותי ביקורת פנים לגופים ציבוריים, חברות ציבוריות, חברות פרטיות ומוסדות ללא כוונת רווח.

אנו מתמחים בייעוץ והכנה של עמותות לביקורת עומק של רשם החברות. אנו עושים זאת באמצעות ביצוע בדיקות יזומות בעמותות, לזיהוי ליקויים וכשלים שעשויים היו לצוף בביקורת עומק הנערכת על ידי הרשם.

היערכות מוקדמת לביקורת רשם העמותות עשוייה להקטין דרמתית את החשיפה של העמותה לסנקציות.

הפוסט ביקורת עומק של רשם העמותות הופיע לראשונה ב-רענן לוי ושות' משרד רואי חשבון.

בתאריך 7 באוגוסט 2014 פורסמו ברשומות תקנות מס הכנסה (פטור מהגשת דין וחשבון)(תיקון),התשע"ד 2014. בעקבות התיקון נוספה חובת הגשת דוח שנתי למס הכנסה לשנת 2013 ואילך במקרים הבאים:

-נישומים החייבים במס יסף- כאשר הכנסתו של אחד מבני הזוג עולה על 811,560 ש"ח (נכון לשנת 2013)
-נישומים שמחזור המכירות של ניירות ערך הנסחרים בבורסה, שאינם פטורים ממס, עולה על 811,560 ש"ח (נכון לשנת 2013). (נדגיש שמדובר במחזור מכירות ולא ברווח).

חשוב! התקנות חלות על שנת 2013, ומי שחייב בהגשת דוח שנתי למס הכנסה, על פי התיקון- חייב לעשות זאת עד ליום 31/12/14 (זאת לאחר הארכה שניתנה בעקבות התיקון).

הפוסט הורחבה חובת הגשת דוח שנתי למס הכנסה הופיע לראשונה ב-רענן לוי ושות' משרד רואי חשבון.